• ראשי
  • כך הפכנו ליצורי יום בזכות היכחדות הדינוזאורים

    חוקרי אבולוציה מאוניברסיטת תל אביב מאשרים: היעלמות הדינוזאורים היא שאיפשרה התפתחות מהירה של יונקים ומעבר של רבים מהם מפעילות לילה לפעילות יום

     

    כיצד הייתם מדמיינים את העולם שלנו לפני 66 מיליון שנה? אילו יצורים חיו בו? כיצד הם נראו? לכולנו ברור מי היו השליטים של ממלכת הטבע - הלא הם הדינוזאורים. אבל לא הרבה מודעים לכך שלצידם חיו האבות הקדמונים שלנו - היונקים הראשונים.

     

    חוקרי אבולוציה מאוניברסיטת תל אביב מאשרים כעת לראשונה השערה שהועלתה לפני למעלה מ-80 שנה: היונקים הקדמונים שרדו בעידן הדינוזאורים בכך שהגבילו את עצמם לפעילות לילית. הם החלו לעבור לפעילות יום רק לאחר היכחדות הדינוזאורים, לפני 66 מיליון שנה. פעילות בשעות היום החלה להופיע בקרבם כ-200,000 שנה לאחר היעלמות הדינוזאורים – ממש כהרף עין מבחינה אבולוציונית.

     

    הסתגלות לחיי לילה לצורך הישרדות

    "מדענים שואלים כבר שנים רבות כיצד שרדו היונקים בעידן שבו הדינוזאורים שלטו בעולם – במשך 150 מיליון שנה", מסבירה פרופ' דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. "היונקים היו אז קטנים ולא מגוונים, ונחותים בכל תחרות מול הדינוזאורים. אחת ההשערות היא שהיונקים הקדמונים התאימו את עצמם לפעילות לילית, בשעה שהדינוזאורים, כזוחלים הזקוקים לקרינת השמש כדי להתחמם ולחיות, היו פעילי יום. כך יכלו היונקים להתקיים באותו אזור גיאוגרפי שבו חיו הדינוזאורים, ועם זאת בנישה אקולוגית שונה לחלוטין – הסביבה הלילית. השערה זו מתבססת בין היתר על העובדה שעד היום רובם הגדול של היונקים הם פעילי לילה. למעשה, הקופים, שעליהם נמנה האדם, הם היונקים היחידים שחוש הראייה שלהם מותאם באופן מובהק לאור יום".

     

    מחקר המבקש לבחון את ההשערה אודות הפעילות הלילית של היונקים הקדמונים בוצע לאחרונה באוניברסיטת תל אביב, על ידי הדוקטורנט רועי מאור ופרופ' תמר דיין מבית הספר לזואולוגיה במסגרת עבודת הדוקטורט של מאור, בשיתוף עם מדענים מ-University College London, והתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature Ecology and Evolution.  

     

    במסגרת המחקר, ביקשו החוקרים לברר מתי בדיוק הופיעה לראשונה פעילות יומית בקרב יונקים, ואם יש לכך קשר כלשהו להיעלמות הדינוזאורים. "לקחנו את דפוסי הפעילות (יום/לילה/מעורב) של 2,415 מיני יונקים, ובעזרת אלגוריתמים סטטיסטיים חישבנו את דפוסי הפעילות של כל אחד מאבותיהם של אותם מינים – עד לאב הקדמון של כל היונקים שחיים היום", מסביר רועי מאור. "במחקר התייחסנו לכל סוגי היונקים: יונקי שליה, שהם רוב היונקים סביבנו, יונקי כיס כמו הקנגורו, ויונקי ביב כמו הברווזן, שמטילים ביצים ולאחר הבקיעה מניקים את הוולדות".

     

    שינוי מיידי במונחי אבולוציה

    החישובים הראו שהאב הקדמון של היונקים היה, כצפוי, פעיל לילה, וכך גם היונקים המוקדמים שבאו אחריו. התגלית האמיתית היא מה שקרה לאחר מכן: נמצא כי פעילות יומית חלקית הופיעה בקרב היונקים כ-200,000 שנה בלבד לאחר היכחדות הדינוזאורים. "הממצא המדויק הזה הוא לא פחות ממדהים", מדגיש מאור. "בדקנו אותו בשלוש שיטות סטטיסטיות שונות, אך התוצאות נותרו בעינן. במונחים אבולוציוניים זה שינוי מיידי, ונראה שהקשר בין היעלמות הדינוזאורים להופעת פעילות יומית אצל יונקים הדוק מאוד. בתחילה הופיעו יונקים שפעלו גם ביום וגם בלילה, ובהמשך התפתחו גם פעילי יום מובהקים – שבולט ביניהם האב הקדמון של הקופים".

     

    "מחקר זה הוא הראשון המציג ראיות חד-משמעיות לכך שיונקים פעילי יום הופיעו רק לאחר היעלמות הדינוזאורים", מסכמת פרופ' דיין. "האפשרות לפעול בשעות היום היא ככל הנראה אחד הגורמים לשגשוגם של היונקים עם הסרת שלטון הדינוזאורים, ולהתפתחות מואצת של מגוון רחב של יונקים מאז ועד היום. בנוסף מצביע המחקר על כך שחלוקת זמני פעילות, בדומה לחלוקת משאבים אחרים בטבע, מאפשרת דו-קיום יציב בין מינים שונים".

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive