ד"ר עודד רכבי זכה בפרס בלווטניק למדענים צעירים בישראל

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן
29 נובמבר 2017
צפו בהרצאתו של ד"ר עודד רכבי, שהתקיימה במסגרת אירועי אתנחתא לקהל הרחב

ד"ר עודד רכבי מרצה בכיר במחלקה לניורוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז ובבית הספר סגול למדעי המוח, הוא אחד משלושת הזוכים בפרס בלווטניק למדענים צעירים בישראל. פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית. היוזמה נוסדה בארה"ב כבר לפני כעשר שנים, אך זו הפעם הראשונה שהפרס היוקרתי מוענק גם בישראל למדענים מקומיים. שלושת המדענים הזוכים יקבלו כל אחד מענק בסך 100,000 דולר – מהפרסים הגדולים ביותר המוענקים לחוקרים בתחילת דרכם.

 

עבודתו פורצת הדרך של ד"ר רכבי בן ה-36, חושפת מנגנונים וחוקים חדשים של הורשה אפיגנטית, כלומר - מנגנונים שאינם תלויים בשינויים ברצף ה-DNA, אלא בהורשה של מולקולות רנ״א. מנגנוני ההורשה האלה מאפשרים בין היתר לתכונות נרכשות לעבור מדור לדור. מחקריו יכולים לעזור לנו להבין כיצד תכונות מורכבות ומחלות עוברות בירושה - צעד ראשון לקראת טיפול במחלות רבות שבהן לא זוהו גורמים גנטיים. רכבי זכה לפני כשנתיים בפרס הצטיינות נוסף - פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי, המוענק על-ידי קרן וולף.

 

בין היתר, גילה צוות המחקר של ד"ר רכבי שכאשר יוזמים בצורה מלאכותית תגובה אפיגטית מסוימת בתולעים, כלומר מבקרים את פעולתו של גן ספציפי, בעצם מאפסים את "שעון העצר" של מנגנון ההורשה האפיגנטית, כך שהתגובות האפיגנטיות המורשות אינן נשכחות כעבור שלושה עד חמישה דורות. על ידי הפעלה חוזרת ונשנית של המנגנון ועל ידי הנדסה גנטית, הצליחו החוקרים להכפיל את מספר הדורות שהושפעו מהתגובה האפיגנטית של הוריהם.

 

לפרס בלווטניק היו השנה 47 מועמדים, הנמנים עם חברי הסגל המבטיחים ביותר באוניברסיטאות ישראל עד גיל 42. על הזוכים הכריזו  אוניברסיטת תל אביב, קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ועדות השיפוט המדעיות בחרו שלושה זוכים מצטיינים בשלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה, וכימיה – אחד מכל תחום.

 

השראה לילדי ישראל לבחור בקריירה מדעית

עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ' אהרן צ'חנובר, חבר האקדמיה וחתן פרס נובל, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדות המקצועיות שבחרו את המועמדים בכל אחד משלושת התחומים נכללו מדענים מובילים מישראל ומהקהילה המדעית הבינלאומית.

 

פרופ' נילי כהן ציינה: "פרסי בלווטניק ממלאים את הצורך בהכרה ובתמיכה במדענים צעירים בישראל שהגיעו להישגים מדעיים יוצאי דופן. ועדות השיפוט המדעיות נדרשו למשימה מאתגרת כדי לזהות את החוקרים הבולטים ביותר בקרב עשרות חוקרים צעירים מצטיינים".

 

אליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק, אמר כי "באמצעות איתור החוקרים המבטיחים ביותר בישראל והתמיכה בהם, הפרסים הללו לא רק יעניקו השראה לילדי ישראל לבחור בקריירה מדעית, אלא גם יאפשרו לצעירים המבריקים והטובים ביותר בישראל להיות חלק מהקהילה הבינלאומית של פרסי בלווטניק, אונליין ופנים-אל-פנים, וייצרו שיתופי פעולה גלובאליים בעלי השפעה חסרת תקדים. יתרה מזאת, באמצעות הרשת העולמית של האקדמיה למדעים של ניו יורק, ההישגים המדעיים של ישראל יזכו לבולטות אף רבה יותר מכפי שהם זוכים לה כיום".

 

פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-4 בפברואר 2018. חתני הפרס יצטרפו לרשת של עמיתיהם כחברים בקהילת המדענים של בלווטניק, המונה כיום למעלה מ-220 זוכי פרסי בלווטניק מן התכנית האמריקאית בת העשור. חתני הפרס יזכו גם הם להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק בניו יורק המתקיים מדי קיץ, אליו מתכנסים החוקרים להחליף רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות.

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive