החורף כאן: לקט חדשות מן הגן הזואולוגי והגן הבוטני

הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב
הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל-אביב
תמונות מהגן הזואולוגי

גורי הקיפודים, צילום: רון אלעזרי

אחד ממריוני החולות בביתו החדש, צילום: מיכל זייצוב רז

 

זכר זאב אפור, צילום: עוז ריטנר

 

תמונות מהגנים הבוטניים

חומעת האווירון-פירות, צילום: יובל ספיר

 

אננס, צילום: משה פרי

 

כופר לבן, צילום: גברי שיאון

השנה חלפה במהירות, החורף הגיע ובדיוק כמו בשנה שעברה, אווזי הננה שוב יוצרים זוגות ומתחילים להפגין תוקפנות ולהרחיק את העוברים ושבים מאזורי הקינון שלהם. עקב החורף הועברו חלק מהזוחלים מהתצוגה באופן זמני והוכנסו לחימום בחדר סגור, ביניהם רב חנק מצוי ואיגואנה. במסגרת עבודות פירוק האסבסט, הנערכות בגן הזואולוגי כחלק מפירוק האסבסט באוניברסיטה כולה, פורק האסבסט מכלוב הנשרים הגדול. קודם לפירוק הועברו הנשרים לכלובים מרווחים מחוץ לאזור התצוגה, והם יוחזרו לכלובם מיד לאחר סיום העבודה. האסבסט יוחלף בפאנל מבודד, המשמש לבידוד מרעש ומקרינת השמש.

 

בריכת צבים חדשה

לצד השביל המזרחי של הגן, שנמצא כעת בשלבי שיפוץ אחרונים, נבנתה בריכה חדשה לצבים. מיקום הבריכה נבחר במטרה להנגיש את הצבים לקהל המבקרים, ולהעניק תוכן נוסף לאזור השביל. ב- 1.12.15 שוחררו בבריכה החדשה חמישה צבי ביצה ושני צבים רכים, והם מתאקלמים בביתם החדש. על הקרקע,
ליד אזור הבריכה שבו הקיר נמוך, נבנה משטח שיזוף עבור הצבים. עוד ייבנה משטח עלייה נוח מהמים אל משטח השיזוף. מאחורי משטח השיזוף מתוכננת צמחיית גדות, שתעניק לאזור מראה טבעי יותר ותאפשר לצבים לחוש עוד יותר "בבית". בעתיד תוקם באחת מהפינות תצוגה של צבגון אדום-אוזן, מין פולש בישראל, שגם אותו חשוב להכיר.

 

סיפור רומנטי עם סוף קוצני

קיפודי החולות שלנו, זכר ונקבה, חיו להם בשני כלובים נפרדים כיאה לבעלי חיים סוליטריים, אך סמוכים. לפני כשלושה או ארבעה חודשים, המטפלים שמו לב שהזכר מצליח להתגנב ולהיכנס לכלוב הנקבה. הזכר הסורר היה מוחזר לכלובו, אך למחרת בבוקר נמצא שוב מבלה בכלוב הנקבה. התנהגות זו חזרה על עצמה במשך תקופה קצרה, אך לפתע נפסקה. מספר שבועות לאחר מכן, בסוף נובמבר, התגלו ארבעה גורים, כבני חודש וחצי. באמצע דצמבר הופרדה המשפחה והגורים הועברו לכלוב תצוגה מרווח בחצר הזוחלים. על פי הצעת ברק לוי, המטפל בהם, התכנית היא להרגיל את הקיפודים הצעירים לאכול חרקים - מעדן אהוב עליהם ביותר בשעות הבוקר, וכך לפתותם להיות פעילים בשעות שבהן נערכות הדרכות בגן.

 

תצוגת מריוני חולות

כחלק מפרויקט המחקר של מיכל זייצוב רז ואור קומאי, בהנחיית פרופ' תמר דיין, הובאו לגן הזואולוגי חמישה מריוני חולות – שלוש נקבות ושני זכרים. המריונים נאספו ב- 28.11.15 , בשדות צאלים וגבולות. מריון החולות הוא מין אנדמי, הנמצא בסכנת הכחדה. מטרת המחקר היא לאמוד את מידת שכיחותם של מריוני החולות בשדות החקלאיים בהשוואה לשכיחותם בשמורות הטבע באזור. המחקר נערך הן באמצעות לכידות והן באמצעות ניתוח צנפות של תנשמות וינשופי עצים. מריוני החולות הוכנסו לתצוגה, ליד כלוב הקיפודים החדש, בשורת הכלובים הצפונית בחצר הזוחלים.

 

עדכונים מלהקת הזאבים

הזאבה שושה, שחזרה אלינו לאחר שנים שבהם חייתה בגן הזואולוגי באבו כביר, לא מצליחה להשתלב בלהקה. הנקבה הבוגרת שלנו שומרת על מעמדה כנקבת אלפא בלהקה, ולאור העובדה שלרוב רק נקבת אלפא מתרבה, לא סביר ששושה תתרבה במבנה הנוכחי של הלהקה. לכן הוחלט על הפרדת כוחות: שושה הוצמדה לזכר הצעיר יותר, והנקבה הבוגרת שלנו לזכר הבוגר, ושני הזוגות חולקים לסירוגין את חצר הטיולים. היחסים בין שושה לזכר הצעיר הם קרירים בינתיים, אך אנחנו מקווים שהם יתחממו עם הזמן, אולי כששושה תתייחם.

 

על מטוסים, מחתרות ושמירת טבע

חומעת האווירון (Rumex rothschildianus) הוא צמח חד שנתי דו ביתי נדיר ביותר, האנדמי למישור החוף המרכזי בישראל. בטבע נותרו אוכלוסיות בודדות של מין זה באזור השרון. הצמח תואר לראשונה למדע על ידי אהרון אהרונסון בשנת 1906, אשר העניק לו את שמו המדעי לכבודו של הברון רוטשילד. שמו העברי ניתן לו על שם צורת פירותיו המזכירה אווירונים קטנים. בגן נוח נפתולסקי לצמחיית ארץ ישראל יש חלקה המוקדשת לצמחי החוף. בחלקה זו מינים רבים של צמחים המוגדרים "מינים אדומים" - מינים הנמצאים בסכנת הכחדה עקב פיתוח מסיבי בשטחי הגידול הטבעיים שלהם, ביניהם חומעת האווירון. בתחילת חודש דצמבר נזרעו בחלקת החוף ובמשתלה בגן מאות זרעים של חומעת האווירון.

 

הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב הוא גן מקלט עבור צמחי ארץ ישראל הנמצאים בסכנת הכחדה. המטרה היא לשמר מינים אלה ולנסות לקיים אוכלוסייה יציבה על מנת לאפשר את השבתם לטבע בעת הצורך. במהלך החורף אפשר יהיה לעקוב אחרי התפתחותם של הצמחים וליהנות מפריחתם הייחודית בחודשי האביב.

 

יש מה לאכול!

אחד ממוקדי היופי בגן הבוטני הוא ללא ספק אוסף הצמחים הטרופיים ע"ש דפנה קרסו. בימים אלו התחדשה החממה הטרופית במתחם המוקדש לצמחי תועלת, אשר משגשגים באקלים המבוקר של החממה. קבוצה זו כוללת מיני צמחים קטנים וגדולים מצורות חיים מגוונות, אשר נפוצים באזורים הטרופיים של כדור הארץ. מרביתם משמשים במקומות שונים בעולם מקור למזון וחלקם צמחי מרפא. בין המינים במתחם זה: קריקת הפפיה (פפאיה, Carica papaya), צמח עשבוני דמוי עץ שמוצאו ממרכז אמריקה. פירותיו הגדולים טובים מאוד למאכל וגם משמשים לטיפול במגוון תחלואים; פלפל שחור (Piper nigrum), אננס מצויץ (Ananas comosus) אשר מניב פירות עתה, וקפה ערביקה (Coffea arabica).

 

צבע מהטבע

בימים אלה החל לפרוח השיח כופר לבן (Lawsonia inermis) בערוגת צמחי הצבע הסמוכה לבניין המשרדים. פריחתו לבנה ופירותיו עגולים וקטנים. צמח זה מוכר יותר בשם "חינה", שכן מעליו המיובשים והטחונים מפיקים חומר צבע המשמש לצביעת השיער והעור הנקרא לאוסון (Lawsone). חומר זה נקשר לקרטין הנמצא בעור, בשיער ובציפורניים וצובע אותם בגווני חום-אדמדם ועד אדום. החומר משמש לעתים גם לצביעת צמר, משי ועור מעובד. חומר זה נמצא בשימוש מאז ימי מצרים העתיקה, לפני כ-6,000 שנים ועד ימינו, והוא בעל חשיבות הן בטקסים דתיים ובחתונות מסורתיות והן בתעשיית הקוסמטיקה המודרנית.

 

גם הצמח סנא מדברי (כסיה מדברית, Senna italica) משמש למטרות דומות. מעליו מפיקים חומר הנקרא "חינה טבעית" או "חינה בלונדינית", המקנה לשיער ברק וצבע צהבהב. הצמח גדל בארץ בנחלים בערבה ובאזור אילת, וניתן לראותו בגן בערוגת צמחי המדבר החם. תפוצתו העולמית משתרעת בצפון מזרח אפריקה, וישראל היא קצה גבול תפוצתו. צמח נוסף המשמש למטרות דומות הוא אלקנת הצבעים (Alkanna tinctoria). במקרה זה שם הסוג בלטינית ובעברית מגיע מהערבית, והוא שיבוש של המילה "אל חינה". לשורשי הצמח גוון אדום, המתמוסס בשמן או בכוהל ושימש בעבר, ובאזורים מסוימים משמש עד ימינו, לייצור מוצרי קוסמטיקה המיועדים לצביעת הפנים והגוף, לצביעת לכה המיועדת למוצרי עץ וכן לצביעת מוצרי מזון כצבע מאכל. הצמח גדל במישור החוף בקרקעות חמרה וחול מיוצב, וניתן לראותו בחלקת הכורכר בגן הבוטני.

 

לחדשות נוספות באתר קמפוס טבע >

 

סיורים בגן הזואולוגי לקהל הרחב >

 

תודות לדפנה לב, לד"ר רון אלעזרי ולטל לבנוני

                                                                             

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
Developed by
Design by
Basch Interactive