• ראשי
  • טיסה ישירה אל הלא נודע 2

    טרמינל 3 ורבע, מחלקת חוקרים, כרטיס טיסה על כנפי הדמיון. החוקרות והחוקרים שלנו ממריאים!

    הקיץ הגיע ופתאום נדמה שכולם אורזים מזוודות ויוצאים לחופשות מעבר לים. ומה אם היה מטוס שבו הייתה מחלקה נוספת, מחלקת תיירים, מחלקת עסקים, מחלקה ראשונה ו... מחלקת חוקרים. ומה אם כרטיס כניסה למחלקה המיוחדת הזו היה מאפשר לחוקרים ולחוקרות שלנו להגיע לכל מקום שנפשם ומוחם יחשקו בו, ללא תלות בזמן, במקום או אפילו בקנה המידה של גופם?

     

    החלומות של החוקרים שלנו הם חלומות גדולים, ענקיים אפילו. לשמחתנו, החלומות האלה הם גם החלומות של כולנו, שנועדו להיטיב ולסייע לאנושות ברפואה, במדעים ובכל תחומי הדעת והתרבות. למצוא תרופות למחלות, לשמור ולהגן על הסביבה, לפתח טכנולוגיות פורצות דרך, ללמוד על העבר של המין האנושי ולנסות לשפר את העתיד.

     

    זה בדיוק הזמן לתת לחוקרים שלנו רגע של הפוגה ולהגשים להם פנטזיה פרועה - אם לא במציאות, אז לפחות בדמיון. שאלנו אותם: אם יכולתם לנוע בזמן, במרחק או אפילו לשנות קנה מידה (להתכווץ או לגדול לכל גודל), כדי לגלות את התגלית שהכי מעניינת אתכם או להוכיח השערה מדעית, לאן היית בוחר לנסוע, את מי היית פוגשת? חגרו חגורות, חממו מנועים, טיסה שנייה ממריאה!

     

    פרופ' קולין פרייס, מדעים מדויקים (החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים)

     


    "הייתי רוצה לנסוע בזמן 50 שנים קדימה, ולשבת על לוויין המקיף את כדור הארץ, כדי לראות אם דפוסי מזג האוויר השתנו משמעותית מהיום בעקבות העליה בגזי החממה באטמוספירה. האם הצלחנו לעבור מכלכלה המבוססת על דלק מאובן, לכלכלות המבוססות על אנרגיות מתחדשות? האם מנענו שינוי אקלימי מסוכן? או שאראה שהעולם התחמם בצורה דרמטית, עם המסת הקרחונים, ערי החוף שהוצפו על ידי עליית מפלס הים, עלייה באירועי מזג אוויר קיצוני, הגירה מסיבית וסכסוכים ברחבי העולם כתוצאה מההתחממות הגלובלית?"

     

    ד"ר רננה ברטל, אמנויות (החוג לתולדות האמנות)

     

     

    "אם הייתי יכולה לטוס אחורה בזמן, הייתי נוסעת אל אחד מן המנזרים בימי הביניים אשר היה בהם סקריפורטיום, כלומר בית מלאכה להעתקת כתבי יד. תהליך הפקתו של כתב יד בימי הביניים היה מורכב ונמשך לעיתים מספר שנים. הנזירים השתתפו בתהליך ההפקה השלם של כל ספר, החל מייצור מצע הכתיבה, הקלף העשוי עור בעל חיים, תכנון הספר ותוכן כל דף, הכתיבה, האיור והכריכה. יתכן ואדם אחד היה מופקד על ניהול הפרויקט כולו, לעיתים היה זה הסופר, אך לעיתים, אם היה זה כתב יד בעל תכנית עיטורית מורכבת, גם המאייר יכול היה להיות מופקד על התכנית. לא קל לגלות מי אחראי על מה בהפקתו של ספר ימי ביניימי שכזה, שכן רק לעיתים רחוקות הותירו לנו בעלי המלאכה את שמם בין דפי הספרים."

     

    "חוקרים של כתבי יד ימי בינימיים מסתמכים על התבוננות מדוקדקת בפרטי פרטים הקשורים אל סגנון הכתיבה והאיור, ואפילו על האופן בו נכרך הספר והמצע עליו הוא כתוב, כדי לגלות מתי והיכן הופק. הייתי שמחה לחזור אחורה ולהיות זבוב על הקיר באחת מסדנאות הכתיבה האלה, לגלות כיצד נוצרו כתבי היד המורכבים ביותר, מי פיקד על המלאכה, מתי וכיצד נשים השתתפו בה? כיצד שיתפו העוסקים במלאכה פעולה זה עם זה, כמה שעות עבדו ומה היו תנאי עבודתם?"

     

    ד"ר גיא שטיבל, מדעי הרוח (החוג לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום)

     

     

    "העבר שלנו בנוי כמו פסיפס או מארג של כל-כך הרבה צמתים או נקודות מכריעות בזמן ששינו את מהלך ההיסטוריה, כך שבמידה רבה יש כמעט אין ספור נקודות שהיה מעניין אותי להיות בהן "הזבוב על הקיר". על הקיר החיצוני של בניין הסנאט הרומי ב-15 במארס שנת 44 לפסה"נ לקראת ההתנקשות ביוליוס קיסר; ליד האלפים כשספרטקוס החליט לוותר על החופש ולחזור לכיוון רומא; על האונייה של מרקוס אנטוניוס בקרב אקטיום, רגע לפני ההחלטה שלו לסגת במשפט של סוקרטס; או בבית של ארכימדס בסירקוז כשהרומאים נכנסו אל העיר; עם אלכסנדר הגדול בקרב גאוגמלה או עם פליניוס הזקן בשנת 79 לסה"נ, כשהר הגעש הוזוב התפרץ בדרום איטליה, ועוד ועוד."

     

    "ברמה האישית, כמי שלומד את מצדה, היה מסקרן אותי לחזור לימים שקדמו לליל הסדר של שנת 73 לסה"נ, לראות האם הדרך שבא אנחנו משחזרים את קהילת המורדים במצדה ומבינים את מהלך האירועים שם אכן תואמת (או לא) את מה שאירע." 

     

    ד"ר ליעד מודריק, מדעי המוח

     

     

    "עבורי, אין חידה גדולה יותר מבעיית התודעה: מה הקשר בין הפעילת המוחית לבין החוויה המודעת שלנו. בעשורים האחרונים היכולת שלנו לענות על השאלה הזו השתפרה, לא מעט בזכות ההתקדמות בטכנולוגיות ההדמיה של הפעילות המוחית. ועדיין, הדרך לפתרון רחוקה מאד; הרזולוציה שלנו עדיין נמוכה, ואין לנו למעשה כיום יכולת לדעת מה עושה כל נוירון ונוריון במוח של אדם פעיל, ולהבין את הקשרים בין התאים עצמם (ולא רק בין האזורים).

     

    "לו הייתה לי מכונת כיווץ ושיגור, הייתי מגייסת למטרה את המין האנושי כולו, למעט נבדק אחד ונסיין אחד (מה לא עושים בשביל המדע). הייתי מכווצת את כולנו לגודל של כמה מיקרונים, ומפזרת אותנו בתוך מוחו של הנבדק, בזמן שהוא עושה ניסוי שמבודד תפיסה מודעת לעומת תפיסה לא מודעת. במוח יחיד יש הרבה יותר תאי מוח מבני אדם על כדור הארץ, אז כל אדם יהיה אחראי על 10-15 נוירונים, ויתעד את הפעילות שלהם על פני הזמן במהלך הניסוי. כשנחזור לגודל טבעי, נוכל לאסוף את כל הנתונים ולבנות הדמיה מושלמת של המוח האנושי בזמן אמת; הקלטה סימולטנית של כמאה מיליארד תאים שפועלים כשהנבדק מודע או לא מודע לגירויים. אחר כך נצטרך רק להבין איך מנתחים את כל הדאטה הזה, אבל מי יודע - אולי זה יאפשר לנו סוף סוף להבין איך נולדת החוויה המודעת מתוך פעילות מוחית."

     

    אז ביקרנו בבית מלאכה להעתקת כתבי יד בימי הביניים ובמצדה של שנת 73 לסה"נ. קפצנו 50 שנה קדימה כדי לבדוק איך השפיעה ההתחממות הגלובלית על כדור הארץ, ואפילו יצאנו לטיול קבוצתי מאורגן בנבכי המוח האנושי. מקווים שהייתה לכם טיסה נעימה!

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive