• ראשי
  • אפקט הפרפר של דבורת הדבש

    חוקרי הדבורים של אוניברסיטת תל אביב מסבירים כיצד ספקיות הדבש הקטנות משפיעות בנפנוף כנף על מעגלים אקולוגיים שלמים

    אפקט הפרפר של דבורת הדבש

    אי אפשר היה להישאר אדישים לנזקים שגרמו השריפות בדרום ליישובי עוטף עזה. החרדה, הפגיעה ברכוש, אובדן היבולים וגם הנזק האקולוגי לטבע ולבעלי החיים באזור. לצד כל אלו, ניתן היה להבחין בתמונות עצובות של כוורות שרופות, שהעלו חשש ממחסור בדבש לקראת ראש השנה. אך מסתבר שהנוזל הסמיך הוא רק חלק קטן מהתועלות הרבות שהדבורים מייצרות. למעשה, בלי שרובנו נהיה בכלל מודעים לכך, מערכות אקולוגיות שלמות תלויות בחרק הקטן הזה.

     

    זה כבר לא סוד שאוכלוסיית הדבורים העולמית נמצאת בסכנת היעלמות. כבר שנים מתריעים על כך בדו"חות ובמחקרים, ומספרים לנו עד כמה צמצום נוכחות החרק המאביק ישפיע על תחומים רבים בחיינו. רוב הגידולים החקלאיים שלנו הם תלויי האבקה. 30% מתוכם מאביקות דבורים. עולם בלי דבורים יהיה גם עולם בלי ירקות ופירות, בלי קפה, תה וקקאו (תגידו יפה שלום לשוקולד!), ועוד לא דיברנו על גידולים כמו כותנה שמשמשת לייצור ביגוד ועוד ועוד. אבל הגידולים החקלאיים הם רק קצה הקרחון. למעשה, המשך קיומו של המאזן האקולוגי על פני כדור הארץ, מונח על כתפיהן הצרות של דבורי הבר. הן המאביקות של רוב צמחי הבר הפורחים, החיוניים לשמירה על קיומם של החיים כפי שאנו מכירים כיום. בימים אלו הן נמצאות בסכנה ממשית ורצינית, הרבה יותר מזו שגורמות השריפות שראינו בחדשות.

     

    הפועלת בשירות החקלאות

    כפי ששרה להקת כוורת, "עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה" האדם נהנה מדבשה של הדבורה. הדבש הוא חומר עתיר סוכר, אותו מכינות הדבורים מצוף ומאבקנים, ואוגרות כמקור מזון עבור צאצאיהן בכוורת. ידוע כי כבר בתקופת מצריים העתיקה נעשה שימוש בתוצרת דבורים, וכי העתקתן ממקום למקום החלה לפני אלפי שנים. אפשר לומר שאז החל תהליך הביות של הדבורים.

     

    "המושג 'דבורה מסחרית', או דבורת דבש, הודבק לדבורי בר שהיו בעבר מקומיות לכל דבר, אך כיום לא קיימות בטבע באופן טבעי. הן מוצבות בכוורות על ידי האדם ולתועלתו, ויש להן השפעה גדולה מאוד על הסביבה", מסביר ד"ר אחיק דורצ'ין, מנהל מדעי באוסף הדבורים של מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, "כיום המסחר בדבורים רחב ויעיל לאין ערוך. אי אפשר להשוותו לשיטות הפרימיטיביות שהיו קיימות בעבר, וכמובן שהיקפו גדול בהרבה". ענף הדבורים מגלגל מחזורים של מיליוני שקלים ודולרים ברחבי העולם, אך חוקרי הטבע מזהירים כי הנזק שהוא מביא עמו עלול להיות גדול מהתועלת.

     

    "הערך הכלכלי והחברתי של דבורת הדבש הוא גדול מאוד, אך גם אם היא תיעלם מהנוף - המין האנושי לא ייכחד, ואנו לא נרעב", אומר פרופ' אברהם חפץ מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז באוניברסיטת תל אביב. "חשיבותה המרכזית היא בהאבקה חקלאית, אך נראה כי היא גובה מחיר גבוה מאוד מדבורי ומפרחי הבר. בניגוד לדבורת הדבש, רוב דבורי הבר לא מסתדרות בשטח בנוי. כך יוצא שרגליהן הולכות ונדחקות ככל שהערים מתרחבות והשטחים הפתוחים מתמעטים, ופה טמונה בעיה, שאם לא תיפתר תביא לשינויים מדאיגים יותר ממחסור בתוצרת חקלאית זו או אחרת", הוא מוסיף.

     

    כוורות מאוכלסות בעשרות אלפי דבורי דבש

     

    שומרת הסף של הטבע

    דבורי הבר, החיות כיחידאיות, או במושבות תת קרקעיות ובגזעי עצים, הן אחראיות להאבקה של כ-90% ממיני הצמחים הפורחים בעולם. עליהן בעצם מבוסס כל המאזן הביולוגי בכדור הארץ. כדור הארץ אינו יכול לתמוך בחיים, כפי שאנחנו מכירים אותם, ללא צמחים. הם קולטים פחמן דו חמצני מהסביבה ופולטים חמצן שאותו אנו ובעלי החיים האחרים נושמים, מווסתים את האקלים, ושורשיהם מייצבים את הקרקע ומונעים שיטפונות באזורים גשומים ונדידת חולות באזורים צחיחים.

     

    אם דבורי הבר ייעלמו יתחיל גלגולו של כדור שלג, שקשה יהיה לעצור אותו. נחלים ייפגעו ובעקבותיהם הדגה, הצדפות וכל מי שניזון מהם. מינים שונים הקשורים זה בזה ייכחדו, האיזון יופר והמערכות העדינות הללו יקרסו, דבר שישפיע כמובן גם עלינו. אפקט הפרפר של הדבורה.

     

    מריבות על שטח ומקורות מזון

    במה מפריעה נוכחותן של דבורי הדבש לדבורי הבר? "מכיוון שלא ניתן לשלוט בתנועתה של הדבורה כשהיא יוצאת לרעות ולחפש מזון, גם אם מציבים כוורות מחוץ לשמורות טבע ולאזורים בהם פעילות דבורי בר – דבורי הדבש נכנסות בהמוניהן למקום, ומתחרות על אותם השטחים. כל כוורת יכולה לאכלס בשיא העונה כ-50 אלף דבורים, המסתגלות היטב לסוגי שטח שונים. הן יוצאות למרחקים של עד עשרה ק"מ כדי לחפש מזון לצאצאיהן, וכשהן מוצאות שדה טוב הן רצות לספר לחבר'ה, ונהנות ממנו כל עוד אפשר", שופך פרופ' חפץ אור על הבעיה הראשונה של דבורי הבר.

     

    על הבעיה הנוספת מסביר ד"ר אחיק דורצ'ין, "דבורת הדבש פועלת במהלך כל השנה, והיא אינה בררנית בפרחים אותם היא מאביקה. היא אינה קשורה לצמח מסוים, ויכולה לנצל צוף ואבקה כמעט מכל צמח, בעוד שרוב דבורי הבר פוקדות צמחים מסוימים מאוד, ופעילות לתקופות קצרות בלבד, לפי עונות השנה. בישראל למשל, קיימים למעלה מאלף מיני דבורי בר. לכל אחד מהם קשר הדדי עם צמחים שרק אותם הוא מאביק. מה שמתאים לדבורה אחת לא יתאים לאחרת. ברגע שדבורת הדבש נכנסת לתמונה, האיזון מופר".

     

    מערכות אקולוגיות שלמות התלויות בהאבקת דבורי הבר נמצאות בסכנה

     

    אז מה יהיה?

    אי אפשר להפיל את כל האשמה להיעלמות דבורי הבר על דבורת הדבש. שימוש בחומרי הדברה המחלחלים לקרקע ומרעילים מושבות ואזורי מחיה, וכן עיבוד שטחים פתוחים משפיעים גם הם על התמעטות אוכלוסיית דבורי הבר.

     

    "המצב עדיין הפיך. טרם הגענו לנקודת האל-חזור, אבל עלינו להבין כי אחד הסיכונים שבהיעלמות מאביקי הבר הוא אי יציבות המערכות האקולוגיות, שלבסוף תפגע גם בנו", אומר פרופ' חפץ. "יש למצוא את שביל הזהב בין צרכי האדם ושמירת הטבע".

     

    כל המומחים איתם דיברנו מסכימים כי ניתן לאושש את אוכלוסיית דבורי הבר, באמצעות יצירת פסיפס של שטחים מעובדים בשילוב עם שטחי בר: שתילת שדרות פרחי בר בשולי שדות חקלאיים, שימוש אחראי בריסוס, ופחות טיפולים בקרקע, הפוגעים באזורי מחייתם. "כל אלו יסייעו לשמור על המגוון הביולוגי, ואפילו ירתמו את דבורי הבר לשירות ההאבקה החקלאי, אם רק תינתן להן ההזדמנות", מסכם פרופ' חפץ.

     

    אמצו דבורה

    גם אתם יכולים לעזור! אם אתם רוצים לקחת חלק פעיל בשימור אוכלוסיית הדבורים, הפכו את המרפסת או הגינה שלכם לגינת בר קטנה וידידותית למאביקים. דבורי הבר הן פעילות עונתיות, ותקופת פעילותן נמשכת כחודשיים. לכן, כדי ליהנות מביקוריהן במשך כל ימות השנה, כדאי לשתול מגוון צמחים עונתיים.

     

    "אם נשתול צמחים ממשפחות שונות, לדוגמא שפתניים כמו בזיליקום, מרווה או זוטא – נהנה מגינת תבלינים ריחנית, ונתמוך ביותר מיני דבורים, שיימשכו לצוף. כמובן שעצי פרי ייהנו מאוד מהאבקה, ופרחי בר אחרים שתקופות פריחתם משתנות", מסביר ד"ר דורצ'ין. ככל שהגינה תהיה טבעית יותר – כך יבקרו בה מיני דבורים רבים יותר, ואתם תדעו שאולי עשיתם צעד קטן למען הדבורה, אבל צעד גדול למען הכדור שלנו.

     

     

    אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
    UI/UX Basch_Interactive